הפארק הלאומי וייט סנדס – חווית דיונות הגבס בניו-מקסיקו
הפארק הלאומי וייט סנדס White Sands National Park הוא פנינת טבע ייחודית בחלק המדברי הצחיח בדרומה של ניו-מקסיקו. הפארק מתאפיין בריכוז נדיר של דיונות גבס לבנות שהופכות את המדבר לנוף של ירח. הפארק נמצא ליד העיר אלאמוגורדו, המקום בו נערכו הניסויים הגרעיניים הראשונים וחלקים מהדיונות הן שטחי אימונים של הצבא האמריקאי. בימים יפים (בהם אין אימונים), הטיול בפארק הוא חוויה מדברית ייחודית הכוללת הליכה על דיונות קרות גם שממש חם בחוץ (הגבס אינו קולט קרינת שמש), גלישה על מזחלות מראש דיונות גבוהות וקאמפינג או הייקינג בין הדיונות וצפייה בשקיעה הייחודית.

איך מטיילים בפארק הלאומי וייט סנדס?
הטיול בפארק הלאומי וייט סנדס מתבסס על נסיעה עם רכב על כביש הדיונס דרייב וגישה לכמה שבילי הליכה הנכנסים אל המרחב המדברי או אל הדיונות. הכביש גם מנגיש את איזורי הגלישה המפורסמים של הפארק (כדאי לרכוש מראש מזחלות פלסטיק בסניף וולמארט שבאלאמוגורדו). כדאי לבחור שביל הייקינג אחד או שניים לפי רצונכם או רמת הכושר שלכם (יש שבילים מונגשים קלילים ויש שבילים אתגריים ממש), בשביל להכיר באופן אינטימי את דיונות הגבס המיוחדות.
לכל המידע העדכני על הכניסה לפארק לאומי וויט סנדס – הזהרות, מגבלות, שעות פעילות ועלויות, הקליקו כאן…
למדריך המלא לעלויות כניסה ומנויים לפארקים הלאומיים בארצות הברית, הקליקו כאן…

כמה ימים צריך לטיול בפארק הלאומי וייט סנדס?
לטיול בפארק הלאומי וייט סנדס כדאי להקדיש יום טיול אחד (או שניים אם רוצים ללכת בשבילי ההייקינג היותר אתגריים או לבוא לקאמפינג בפארק).
כדאי מאוד למצוא מקום לינה באלאמוגורדו בעת הביקור בפארק הלאומי וייט סנדס ולהגיע אל הפארק מוקדם. לחילופין, כדאי לטייל עד שעות הערב ולראות את השקיעה המרהיבה על הדיונות הלבנות.
לבדיקת זמינות ומחירים במלונות באלאמוגורדו, הקליקו כאן…
מה חייבים לראות ולעשות בפארק הלאומי וייט סנדס?
- לחצות את דיונות הגבס על הדיונס דרייב Dunes Drive
- לחוש את הדיונות בצורה מלאה בשביל מישור אלקלאי Alkali Flat Trail
- סקי מזחלות חלומי במדבר באיזורי הגלישה Sledding Areas
- קאמפינג לאורך שביל בק קאונטרי קאמפינג Backcountry Camping Trail
- הנוחות בהליכה על הדק של שביל אינטרדיון בורדווק Interdune Boardwalk
- התפר שבין דיונות הגבס למדבר בשביל דיון לייף נייטשר Dune Life Nature Trail
- המדבר של ניו-מקסיקו בשביל פאליה Playa Trail (רק נוף אל הדיונות הלבנות)
מהו הפארק הלאומי וייט סנדס?
הפארק הלאומי וייט סנדס הוא אחד מפלאי הטבע הרבים והמרובים של המדבריות בחלקה הדרומי-מערבי של ארצות הברית. הייחוד של הפארק הלאומי הוא החולות הלבנים, חולות ייחודיים שעשויים מגבס (סידן גופריתי) ולא מסיליקה כמו החולות הצהובים שאנו מכירים בכל רחבי העולם.
הפארק חולש (במשותף עם בסיס הענק הולמן Holloman AFB של חיל האוויר האמריקאי) על שטח של יותר מ-700 קמ"ר של דיונות לבנות בוהקות בשמש, במה שנחשב לריכוז הכי גדול בעולם של מחצב זה. החלק הדרומי של הדיונות נגיש בכביש הדיונס דרייב ומשמש כפארק הלאומי והחלק הצפוני משמש לאימונים צבאיים.
הדיונות הן החלק הנמוך של אגן טולארוסה Tularosa Basin, בחלק הצפוני של מדבר צ'יוואווה Chihuahuan Desert הענק. זהו איזור גדול וצחיח של מדבר צל גשם המוקף ברכסים בהם יש משקעים. המשקעים מהרכסים היורדים אל האגן, גם מהפשרת מי שלגים וגם כערוצי שיטפון, ממיסים את מחצבי הגבס וסוחפים אותם אל העמק הצחיח. המחצבים נותרים על הקרקע לאחר אידוי המים ומשאירים גבישי גבס גדולים. בתהליך של אירוזיה איולית (שחיקת הרוח) במשך אלפי שנה, הגבישים מתפוררים ויוצרים חול דקיק של גבס.
בניגוד לחול של הקווארץ (סיליקה) שנוצר מאותו תהליך שחיקה (שחיקת מים, אידוי ושחיקת הרוח), החול של הגבס אינו סופג קרינת שמש. בעוד חולות הים בחופים ובמדבריות רותחים בשיא הקיץ, החול של הגבס משמר טמפרטורה קבועה והוא קריר ונעים למגע. החול שבדיונות בפארק הלאומי משמש לא רק כנוף גיאולוגי ייחודי ומרהיב ביופיו אלא גם לפעילות של גלישה והחלקה כייפית במיוחד, כמעין השליה של שלג בלב המדבר הצחיח.
מלבד הנוף והגלישה, הטיול בפארק הלאומי כולל ערכים רבים של פלאונטולוגיה וזאולוגיה. בפארק אוסף נדיר בהיקפו של מאובנים ייחודיים, גם כפריטים אבל בעיקר כטביעות רגליים שנטבעו במסלע שמתחת לחול הגבס. במקום ריכוז של טביעות רגל מאובנות הכוללות גם עקבות של חיות שנכחדו אבל גם של בני אדם קדמוניים, מעידן הקרח שלפני 20 אלף שנה. מבחינת החי והצומח, הפארק הוא בית גידול ייחודי לזני זוחלים ומכרסמים שהתאימו את עצמם לנוף הגבס ומתאפיינים בצבע לבן.
מפה של הפארק הלאומי וייט סנדס
איך להגיע לפארק הלאומי וייט סנדס?
איך להגיע בטיסה לפארק הלאומי וייט סנדס שבניו-מקסיקו?
נמל התעופה הבינלאומי של אל פאסו (ELP) El Paso International Airport – נמל התעופה של אל פאסו, נמצא כעשרה קילומטר מצפון מזרח לדאונטאון של העיר המרכזית באיזור. הנמל משמש את תנועת הנוסעים אל העיר המרכזית שבמערב טקסס, על משולש הגבולות עם מקסיקו ועם מדינת ניו-נקסיקו ואת הבאים לפארק הלאומי וייט סנדס. הנמל נמצא במרחק נסיעה של כשעה וחצי משער הכניסה לפארק הלאומי וההתחלה של הדיונס דרייב. נמל התעופה מחובר היטב לנמלים מרכזיים בעיקר במרכז ובמערב ארצות הברית וקל מאוד להגיע אליו בטרנספר.
איך מגיעים ברכב לפארק הלאומי וייט סנדס?
הפארק הלאומי וייט סנדס נמצא באמצע הדרך בין הערים לאס קרוסס Las Cruces (כארבעים דקות נסיעה) ואלאמוגורדו Alamogordo (כעשרים דקות נסיעה), בחלק הדרומי של ניו-מקסיקו. שתי הערים המרכזיות בקרבת הפארק הן אל פאסו שבמערב טקסס מדרום ואלבוקרקי, בירת ניו-מקסיקו מצפון, כשלוש וחצי שעות נסיעה. לרוב מי שמגיע אל הפארק בא מכיוון אל פאסו, כשעה וחצי נסיעה בלבד, על כביש מהיר מספר 10 ופניה בלאס קרוסאס לכביש 70 האיזורי עד לשערי הפארק.
לכל המידע על השכרת רכב בארה"ב + טיפים מועילים והנחות משמעותיות, הקליקו כאן…

מתי להגיע לפארק הלאומי וייט סנדס?
הביקור בפארק הלאומי וייט סנדס קשור באופן הדוק לעונות השנה, כאשר העונות האידיאליות לטיול הן הסתיו ואביב. בחורף ובקיץ, תנאי מזג האוויר משפיעים באופן מכריע על אפשרות הטיול בפארק. בעונות המעבר, מזג האוויר בפארק לרוב נעים ומאפשר את הטיול. בחורף ובקיץ תנאי מזג האוויר קיצוניים, כולל קור עז בחורף וחום קיצוני בקיץ.
התקופה המומלצת ביותר בשנה לביקור בפארק הלאומי וייט סנדס היא הסתיו מספטמבר עד נובמבר. בחודשים אלו מזג האוויר הוא הנוח ביותר לטיול ובילוי בפארק, הרוחות רגועות ועומס המבקרים קטן, בטח בהשוואה לעונת האביב. בסתיו הימים יכולים להיות חמים, אבל גם בבוקר וגם אחר הצהריים נהייה ממש נעים ובלילה אפילו קריר.
עיקר עונת התיירות בפארק הלאומי וייט סנדס היא באביב, אז גם התנאים הם כמעט אידיאליים לטיול. בעונה זו יש כמות גדולה של מבקרים בפארק ויכול להיות אפילו צפוף. מזג האביב באפריל עד תחילת יוני הוא נעים מאוד והפארק מתמלא בפריחה מדברית יוצאת דופן, בעיקר של שיחי היוקה. החיסרון המרכזי של טיול באביב בפארק הוא משטר הרוחות. במהלך האביב ישנם כמה ימים של רוחות חזקות שכמעט אינן מאפשרות את הטיול בפארק.
החורף בפארק הלאומי וויט סנדנס הוא גם מעניין, אבל חייבים להתייחס לתנאי הקור העז. בתכנון נכון, צריך לטייל בפארק בימי שמש, אז הטמפרטורות יכולות להיות אפילו נעימות. בכל הלילות בחורף הטמפרטורה יורדת מתחת לאפס וצריך לבוא מוכנים. מי שמגיע בחורף יהנה מפארק כמעט שומם וממחירי לינה נוחים מאוד בקרבתו. כדאי להגיע לפארק בחורף, רק לבוא מוכנים לקיפאון של הלילה מבחינת הלבוש.
הקיץ בפארק הלאומי הוא כבר סיפור אתגרי. מזג האוויר חם עד חם מאוד, אין בכלל צל ואין אופציה ריאלית לצאת רחוק מהרכב הממוזג אל תוך הדיונות. מזג האוויר בקיץ גם לא יציב, כולל סופות חול ואפילו שטפונות. למי שמגיע בקיץ, כדאי מאוד לעקוב מראש אחר מזג האוויר ולא לבוא ביום לא יציב. הטיול בקיץ הוא בשעות המוקדמות של הבוקר ובשעות אחר הצהריים בלבד.

הזהרות חשובות לפני תכנון המסלול בפארק הלאומי וייט סנדס
האלמנט הכי חשוב בתכנון הטיול לפארק הלאומי וייט סנדנס קשור לשימוש הכפול של השטח גם כפארק לאומי אבל גם כמרחב אימונים של בסיס חיל האוויר האמריקאי הצמוד. לפני שמגיעים, חייבים להתעדכן באתר הפארק אם ישנם שטחים הסגורים בשל אימוני הצבא וישנם ימים בהם שערי הפארק נסגרים בשל כך בכלל.
הפארק הלאומי וייט סנדס הוא פארק מדברי אופייני לדרום-מערבה של ארה"ב והטיול בו מצריך הכנה מוקדמת מבחינת ציוד. אם התכנית הכללית היא לנסוע על הדיונס דרייב עם רכב ולעצור בכל מיני נקודות ליד הכביש, עדיין צריך לבוא מוכנים ולהביא כמות גדולה של מים ולוודא שהדלק במיכל הדלק מספיק.
אם אתם מתכוונים לצאת לטראקים או בכלל להתרחק מהרכב, כדאי לבוא מצויידים עם לפחות ארבעה ליטר של מים לאדם, להימרח היטב ולכסות את הגוף כמה שאפשר כהגנה מהשמש (הגבס הלבן מחזיר קרינה חזקה מאוד). בכל מקרה, לא מומלץ לצאת לטראק אם הטמפרטורות הן מעל 28 מעלות צלזיוס.
כדאי לצאת לטיול בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות אחר הצהריים בלבד. בנוסף, בשל תנועת החול, חייבים להיות ערניים לסימוני מסלול הטראקים שיכולים פשוט להתכסות ולהעלם. בפארק אסור בשום אופן להמשיך במסלול שאינו מסומן ובמקרה ואם מפספסים את הסימון, פשוט לחזור אחורה.

איך לתכנן מסלול טיול בפארק הלאומי וייט סנדס?
תכנון הטיול בפארק הלאומי וייט סנדס הוא לכאורה פשוט מאוד אבל יש המון פרטים שצריך להכין או לוודא מראש. בהגעה אל הפארק חושב מאוד לבוא מוכנים מבחינת ציוד כמו גם מעודכנים במצב מזג האוויר ובסטטוס הבטחוני של המקום, המשמש גם את הצבא האמריקאי.
אם הכל תקין, הרכב מלא דלק, יש עליכם מים ומזג האוויר נעים ויציב, הטיול בפארק לא מצריך הרבה. רוב הטיול בפארק הוא נסיעה על כביש דיונס דרייב והחלטה איפה עוצרים ומה עושים. ההתחלה של הכביש היא במרכז המבקרים וייט סנדס White Sands Visitor Center ומשם היא סלולה על מרחב מדברי עד שמגיע לדיונות הגבס.
העצירה הראשונה בפארק היא בראש השביל פאליה Playa Trail או שביל דיון לייף נייטשר Dune Life Nature Trail. הראשון הוא שביל מדברי חביב וקליל והשני הוא הטעימה הראשונה של הדיונות הלבנות, כולל הליכה על המרחב המדברי ולאחר מכן שביל מעגלי בדיונות הגבס עצמן.
העצירה השנייה (או הראשונה למי שרוצה בעיקר להינות מהדיונות מנוחות הרכב הממוזג), היא שביל אינטרדיון בורדווק Interdune Boardwalk. שביל דק קליל זה מאפשר ללכת מעל הדיונות ולראות את הפלא הלבן מבלי ממש לדרוך עליו.
לאחר מכן ממשיכים לראש שביל מישור אלקלאי Alkali Flat Trail, בחלק הכי מערבי של הפארק. שביל אתגרי זה הוא שיא הביקור בפארק למי שבכושר. ליד ראש השביל, חניות מוסדרות מהן גישה לאיזורי הגלישה Sledding Areas, המקום לבלות על הדיונות כמעין אתר סקי מדברי. למי שבא לקאמפינג, כדאי לבוא מצוייד לשביל בק קאונטרי קאמפינג Backcountry Camping Trail ולמצוא מקום לינה מבודד על הדיונות לאורך השביל המסומן.

כל מה שצריך לדעת על לינה בפארק הלאומי וייט סנדס
הלינה בפארק הלאומי וייט סנדס מתחלקת בין שתי הערים המרכזית שליד הפארק, גם אלאמוגורדו שסמוכה אליו, במרחק נסיעה של עשרים דקות משעריו וגם מהעיר הגדולה יותר לאס קרוסס Las Cruces, כארבעים דקות נסיעה בכיוון אל פאסו.
למציאת מקום לינה באלאמוגורדו, הקליקו כאן…
באופן כללי, כדאי למצוא מקום לינה באלאמוגורדו בה מלונות ומוטלים של רשתות אמריקאיות גדולות כגון הולידיי אין אקספרס של ה-IHG, מוטל 6, פיירפילד של מריוט, האמפטון אין ועוד. הלינה באלאמוגורדו היא נוחה מאוד כבסיס לטיול בפארק ובעיר הקטנה יש את כל מה שצריך על מנת להצטייד או לבלות בשעות הערב, כגון מסעדות, סופרמרקטים גדולים ועוד.
בשיא העונה, כאשר אין מקום או מאוד יקר באלאמוגורדו, כדאי למצוא מקום לינה בלאס קרוסס, בה יש פחות או יותר את אותו הדבר (רק נוסעים יותר בדרך אל הפארק). גם בלאס קרוסס מלונות ומוטלים של רשתות אמריקאיות גדולות, כמו גם מסעדות ומקומות בילוי.
לבדיקת זמינות ומחירים במלונות בלאס קרוסס, הקליקו כאן…

אלאמוגורדו Alamogordo
אלאמוגורדו היא העיר המרכזית בקרבת הפארק הלאומי וייט סנדס ומשמשת כמרכז הלוגיסטי והמלונאי עבור מי שמגיע לטייל בפארק. בעיר מתגוררים כ-30 אלף איש והיא כלואה בין המורדות המערביים של רכס הרי סקרמנטו ובסיס חיל האוויר הולמן שממערבה.
העיר נוסדה בשלהי המאה ה-19 כישוב קטן אבל במהרה התפתחה עם בניית בסיס חיל האוויר האמריקאי הצמוד לה. בסיס חיל האוויר לקח חלק משמעותי בפיתוח פצצת האטום האמריקאית וב-16 ביולי שנת 1945 נערך ממערב לעיר (מצפון לפארק הלאומי) ניסוי טריניטי, הפעם הראשונה בה פוצצה פצצת אטום בהיסטוריה של האנושות.
העיר כיום מתקיימת על חיילי בסיס חיל האוור מצד אחד, אבל מצד שני על בסיס התיירות הענפה שמגיעה לפארק הלאומי וייט סנדס. השדירה הראשית של העיר – הנורת' וייט סנדס בוליבארד N White Sands Blvd מלאה במלונות, מסעדות, סופר מרקטים ועוד. בעיר יש את כל היתרונות של הציוויליזציה האמריקאית כגון סניף ענק של וולמארט, רשתות סופרים גדולות ועוד.

כל מה שיש לראות ולעשות בפארק הלאומי וייט סנדס
מרכז המבקרים וייט סנדס White Sands Visitor Center
מרכז המבקרים של הפארק נמצא בכניסה אליו, על כביש 70 ובתחילת הדיונס דרייב. המרכז הוא שער הגישה אל הפארק ומקום המפגש עם הפארק ריינג'רס. במקום ניתן להשיג את כל האינפורמציה על תנאי הפארק והסטאטוס הבטחוני, לרכוש מזחלות בחנות המזכרות ליד ובכלל לבוא ולהכיר את הפארק עוד לפני שמגיעים אל הדיונות הלבנות.
הדיונס דרייב Dunes Drive
הדיונס דרייב היא נתיב הגישה המרכזי של הפארק הלאומי וייט דיונס והדרך היחידה להגיע ולחוות את פלאי חולות הגבס. הטיול בפארק הלאומי הוא פחות או יותר הדיונס דרייב, דרך מעגלית נגישה של כ-26 קילומטרים המתחילה ומסתיימת בכביש איזורי מספר 70.
הדרך נכנסת כ-12 קילומטרים עמוק אל תוך מרחב הדיונות, כאשר חציה הראשון הוא נסיעה מידברית די משמימה, אבל אחרי שישה קילומטר מגיעים אל מקבצי הגבס ואז הפלא של הפארק מתחיל. כשני קילומטרים לתוך הדיונות, הדרך מתפצלת לנתיב אחד מעגלי שלאורכו עצירות ליד הדיונות, איזורי הגלישה וראשי השביל של שבילי ההייקינג שבפארק.

איזורי הגלישה Sledding Areas
הדיונות המיועדות לגלישת החול אינן אזור רשמי אחד ומסומן, אלא פשוט הדיונות הגבוהות והתלולות ביותר שנמצאות בחלקו הפנימי של הפארק. ישנן כמה דיונות ליד הדיונס דרייב שנגישות לגלישה וניתן לזהות אותן לפי הגולשים האחרים שנהנים מהפלא.
איזור הגלישה המרכזי (ובכלל האטרקציה המרכזית של הפארק), נמצא בקצה הטבעת של הדיונס דרייב, במקום הכי מרוחק שהכביש נכנס אל תוך הדיונות, במה שמכונה איזור הגלישה של האלקלאי פלאט Sledding Area-Alkali Flat. איזור הגלישה נמצא בסמוך לראש השביל של מישור אלקלאי, גם מצפון וגם מדרום ופשוט צריך לעצור את הרכב בשולי הכביש (חונים בשטחים מפונים מחול המשמש כחניונים), לוקחים את מזחלת הפלסטיק (אפשר לרכוש בחנות ליד מרכז המבקרים או עדיף בוולמארט שבאלאמוגורדו) ומוצאים את הדיונה הכי גבוהה לגלישה כייפית במיוחד. כדאי למרוח את קצה המזחלת בשעווה לסיכוך החול או פשוט להשקיע אנרגיה ולדחוף את עצמכם במורד הדיונה.

שביל מישור אלקלאי Alkali Flat Trail
שביל מישור אלקלאי הוא השביל המרכזי וגולת הכותרת בביקור בפארק הלאומי וייט סנדס. השביל יוצא מהלופ של הדיונס דרייב, בנקודה הכי מערבית של הכביש, עמוק אל תוך מרחב של דיונות לבנות המובילות אל אגן הניקוז היבש של אגם אוטרו Lake Otero, שהתייבש לפני אלפי שנה.
אורכו של המסלול הוא כשמונה קילומטרים בלופ, עד האגם היבש ובחזרה, בזמן של בערך ארבע עד חמש שעות. המסלול נחשב לקשה בעיקר בשל הטיפוס על הדיונות לאורכו ולא כדאי לבצע אותו בשעות הצהריים או בכלל כשחם. הכי כדאי לבצע את המסול כחמש שעות לפני השקיעה, ככה כשחוזרים רואים את השקיעה על הדיונות ומגיעים אל הרכב בדימדומים (כשעוד יש אור). חובה לאורך המסלול להישאר על הנתיב המסומן (עמודי סימון אדומים עם סמל יהלום) ואם לא מזהים אותם, לשוב אחורה.

שביל אינטרדיון בורדווק Interdune Boardwalk
שביל אינטרדיון בורדווק הוא הנוח והפופולארי מבין שבילי הפארק והשביל המושלם ללכת בו עם הילדים, אם לא רוצים להתאמץ. זהו שביל דק מסודר ונגיש שנכנס כ-700 מטרים עמוק אל תוך דיונות הגבס בחלק המרכזי של הפארק. השביל מאפשר לראות את פלא הדיונות הלבנות ממעלה שביל הדק.
שביל בק קאונטרי קאמפינג Backcountry Camping Trail
שביל בק קאונטרי קאמפינג הוא שביל מעגלי באורך של יותר משלושה קילומטרים שנסלל במטרה לאפשר לינה בתוך שטח הפארק. השביל המסומן חוצה דיונות ומאפשר לאנשים הבאים מצויידים ללון לאורכו בדיונות הלבנות. חשוב לדעת שלאורך המסלול אין שום מתקנים ואם באים לקאמפינג חייבים לבוא עם ציוד מלא ללינת שטח.

שביל דיון לייף נייטשר Dune Life Nature Trail
שביל דיון לייף נייטשר הוא אחד השבילים הכי פופולאריים בפארק הלאומי ואחד הידידותיים שבהם. השביל מתחיל ממש על התפר שבין האיזור המדברי לדיונות הגבס, כחמישה קילומטר נסיעה פנימה אל הפארק על הדיונס דרייב. השביל מאפשר ללכת ברגל על קו התפר שבין המדבר לדיונות הגבס ואורכו כקילומטר וחצי בשביל מעגלי. זמן ההליכה על השביל הוא בערך שעה, כולל טיפוס על שתי דיונות גבס, מה שקצת מקשה על ההליכה.
שביל פאליה Playa Trail
שביל פאליה הוא שביל מדברי קל ונוח בחלק המזרחי של הדיונס דרייב שיוצא צפונה (ממול שביל דיון לייף נייטשר שיוצא דרומה) למרחב מדברי ממנו נוף לדיונות הלבנות. השביל שאורכו הלוך-חזור הוא כשמונה מאות מטרים, כולל הליכה מדברית ואפשרות לראות צמחיה ובעלי חיים ייחודיים. השביל אינו מגיע ממש אל הדיונות הלבנות.






